ביקור נתניהו בהונגריה: ישראל, האיחוד ומזרח אירופה
ביקורו של ראש הממשלה נתניהו מחר בהונגריה הוא בראש וראשונה בעל משמעויות כלכליות. שיתוף פעולה עם ישראל בתחומי אנרגיה, מים ומערכות רכב אוטונומיות הוא אינטרס הונגרי חשוב. אך לביקור יש גם השלכות אסטרטגיות רחבות יותר.
נתניהו ייפגש גם עם עמיתיו מפולין, צ'כיה וסלובקיה, שיגיעו להונגריה לוועידת פסגה. ארבע המדינות הללו, הידועות כ"מדינות וישגראד", הן חלק מהאיחוד האירופי, אולם מהוות גוש אופוזיציוני למדיניות הגוש בהנהגת גרמניה, בעיקר בנושא ההגירה הבלתי מרוסנת לאירופה. ארבע מדינות אלה, חברות הגוש הסובייטי לשעבר, התלכדו כקבוצת אינטרס בשנת 1991 בעיירה ההונגרית וישגראד, כדי לתאם ביניהן עמדות לקראת המשא ומתן עם הנציבות האירופית על תנאי ההצטרפות לאיחוד. המיקום הגיאוגרפי שלהן, כמו גם מרכיבים מרכזיים בהיסטוריה ובתרבות שלהן, מעמידים את "מדינות וישגראד" במצב של עימות מול מוסדות האיחוד האירופי.
ב- 2015 החליטה נציבות האיחוד האירופי כי כל מדינה-חברה חייבת להשתתף בנטל קליטת זרם המהגרים השוטף את חופי אירופה. מדינות וישגראד התנגדו לכך. ראש ממשלת פולין הודיעה כי ארצה לא תיכנע להחלטה זו, שמשמעותה "ייבוא טרור לפולין". בביקורו בפולין תמך הנשיא טראמפ בעמדת הממשלה הפולנית, והתייחס אל פולין כאל "אומת האמונה". הנציבות האירופית, לעומת זאת, הגיבה באיומי עונש על פולין, הונגריה וצ'כיה המורדות.
עימות זה בין הנציבות האירופית לפולין והונגריה הרחיב את השסע הקיים ממילא בין הנציבות ובין שתי החברות הללו, על רקע האשמות שהן העבירו חוקים המגבילים את חופש התקשורת ואת אי־תלות הרשות השופטת.
השר ההונגרי זולטן בולאג העלה נימוק תרבותי לסירובה של ארצו, בהבהירו כי דת האסלאם מכילה צדדים פוליטיים, המונעים ממהגרים מוסלמים להיטמע בתרבות הדמוקרטית האירופית שהפרידה בין דת למדינה.
"לבה של אירופה פועם במזרח"
אכן, במדינות האיחוד האירופי דת ומדינה מופרדות זו מזו, ובכלל ניכר כי תש כוחה של הנצרות באירופה, אך קביעה זו נכונה בעיקר לגבי אירופה המערבית, שבה ניתנת הבכורה לסנטימנטים ולמושגים ליברליים. בארצות מזרח אירופה, לעומת זאת, הרגש הדתי מהווה עדיין גורם לא מבוטל.
ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן הצהיר במפורש כי יש לשמור על אירופה נוצרית. בתחילת 2016 התקבל בסלובקיה חוק שאינו מאפשר לקבוצות דתיות המונות פחות מ-50 אלף תושבים ליהנות מתקציבי מדינה לשימור דתן ותרבותן. חוק זה היה צעד ברור נגד כל ניסיון להשתרשות האסלאם בסלובקיה, שמספר אזרחיה המוסלמים כיום נע בין 2,000 ל-5,000.
רוברט פיצו, ראש ממשלת סלובקיה, הצהיר כי לאסלאם אין מקום בארצו, וכי הוא מתנגד לקליטת עשרות אלפי מוסלמים. "איננו רוצים לשנות את המאפיינים של ארצנו המבוססים על המסורת הדתית המתודיסטית־קונסטנטינית", אמר (מתודיוס וקונסטנטין היו אחים מיסיונרים במאה התשיעית, שהשפיעו על עיצוב הנצרות והתרבות הלאומית של הסלבים). גם ההיסטוריה הלאומית של פולין קשורה קשר אמיץ עם הנצרות, עד כדי כך שאפילו תחת השלטון הקומוניסטי ציינה פולין ב־1966 אלף שנה לייסודה, הווי אומר להטבלתו לנצרות של שליטה באותו זמן.
גם מכון הסקרים 'פיו' קבע לאחרונה כי בארצות מזרח אירופה ישנה התעוררות דתית כחלק מהעמקת הזהות הלאומית. ידוע כי אבות הלאומיות המודרנית נדרשו לדון בשאלת הדת, ואפילו מבשרי הלאומיות הסוציאליסטית, שדגלו בהפרדה מוחלטת בין דת למדינה, לא יכלו להתעלם מיחסי הגומלין בין דת ללאומיות. ההיסטוריון סאלו בארון טוען כי "הצהרות הסוציאליסטים שהדת היא עניין פרטי גרידא היו יותר בגדר סיסמאות קרב מאשר הצגת עובדות". הנצרות היא אמנם דת אוניברסלית ביסודה, אך ההיסטוריה מלמדת שהחיבור לאומה הוסיף לה ממד חדש, רחב יותר, בעל משמעות היסטורית ועל-היסטורית. הקדושה העומדת ביסוד יחסו של האדם אל בוראו מועתקת אל הוויית האומה, ויוצרת את "ההיסטוריה הקדושה" שלה. היא מתגלה פתאום כבעלת אחריות וייעוד, המתבטאים לרוב במושגים גאולתיים.
האירוניה היא שדווקא ארצות מזרח אירופה הן שמשמרות כיום את המרכיב המרכזי הקלסי של התרבות האירופית, בעוד שארצות מערב אירופה מגלות רפיון תרבותי ולאומי ההולך ופורם את הרקמה החברתית במדינות הללו. את התפיסה הזו ביטאה סיסמת אחד הכנסים שהתקיימו באוקראינה, לדיון ברעיון שיתוף הפעולה האזורי: "לבה של אירופה פועם במזרח".
יחד מול האיום האסלאמי
הבדלים תרבותיים ורעיוניים אלה באים לידי ביטוי גם בתחום הפוליטי-ביטחוני. רמת הערנות לבעיות ביטחון לאומי גבוהה יותר במדינות המבוססות על לאומיות אתנית-תרבותית ועל אתוס מסורתי ייחודי, לעומת המדינות הנכנעות לגישת הלאומיות הרב-תרבותית ולרעיונות של אוניברסליות ליברלית. מדינות וישגראד, כמו יתר ארצות מזרח אירופה שהיו משועבדות לברית המועצות, מודעות היטב לאובססיה האימפריאלית הרוסית והן בעלות ערנות ביטחונית גבוהה.
כדי להמחיש זאת, די להעיף מבט על מחויבותן של המדינות הללו לכללי נאט"ו. מלבד ארצות הברית ובריטניה, רק שלוש מתוך 28 המדינות החברות בברית עומדות ביעד של הוצאות צבאיות בשיעור של 2% מהתל"ג – פולין, אסטוניה ויוון. פרופ' ויליאם קילפטריק מבוסטון מנסח זאת כך: "המערב חזק מבחינה צבאית, אך חלש מבחינה אידיאולוגית. הוא סובל מהיעדר אמון בציוויליזציה של עצמו".
קבוצת וישגראד, שעם ראשיה ייפגש נתניהו, קמה ערב ההצטרפות לאיחוד האירופי, אך בזמן האחרון מקדמות כמה מחברותיה, יחד עם מדינות אחרות שהיו גרורותיה המערביות של ברית המועצות, רעיון של מסגרת הגנה ביניהן במטרה לקדם כל רעה ממזרח. זאת לנוכח מה שנראה כהתנהגות בריונית מצד רוסיה מצד אחד, וכרפיון מסגרת ההגנה של האיחוד האירופי מצד שני. זהו הרעיון המכונה "אינטרמאריום", כלומר תיאום הגנה, עדיין לא ברית, בין המדינות השוכנות בין הים הבלטי לים השחור.
פולין היא היוזמת רעיון זה, בשותפות עם רומניה, ומזה זמן עורכות שתי מדינות אלה תמרונים צבאיים משותפים באזור הים השחור. הונגריה של ויקטור אורבן, שנהנתה מקשריה עם פוטין, הקפידה לא להתקרב לתהליך זה, אך לאחרונה מסתמן שינוי לנוכח הכרזת הממשלה ההונגרית כי בכוונתה ליטול חלק בתמרונים הצבאיים השנתיים שעורכות רומניה ובולגריה באגן הים השחור.
לאחרונה הורחבו גבולות הרעיון, עם הצטרפות מדינות בלקן מסוימות, כגון קרואטיה וסלובניה, ואפילו אוסטריה, מה שמצרף גם את הים האדריאטי לכדי "יוזמת שלושת הימים". ב-6 ביולי נערכה בוורשה ועידת פסגה של מנהיגי המדינות שהצטרפו ליוזמה. בנוסף למדינות הבלטיות ולקבוצת מדינות וישגראד השתתפו גם רומניה, קרואטיה (מיוזמות הרעיון עם פולין), בולגריה, סלובניה ואוסטריה. אין להוציא מכלל אפשרות כי התעניינותן של הונגריה, אוסטריה, קרואטיה וסלובניה ביוזמה זו איננה נובעת מחשש מפני רוסיה, אלא על רקע עלייתה של טורקיה ככוח אזורי משמעותי.
"יוזמת שלושת הימים", הנשענת כאמור על קבוצת וישגראד, על אף מרכיבי ביטחון והגנה הכלולים בה, היא בעיקרה בעלת אופי כלכלי, ורוב המדינות המשתתפות בה אינן חלק מגוש האירו. היא מתהווה כתת-מערכת אזורית, כלומר כגוש מדינות בעל אינטרסים אסטרטגיים מובחנים משלו, הן בתחום הביטחוני והן בתחום הכלכלי, שאינם זהים לאלו של המדינות המובילות באיחוד האירופי, ובחלקן אפילו נוגדות להן.
מדינת ישראל, על הפוטנציאל הביטחוני והכלכלי שלה, עשויה להשתלב באינטרסים המובחנים של תת-מערכת זו, מה עוד ששני הצדדים חולקים סנטימנטים קרובים ביחס לאיום האסלאמי וביחס לשאיפותיה הגיאופוליטיות המאיימות של טורקיה.
זהו הרקע לביקורו של נתניהו ב"לב הפועם של אירופה", ביקור המהווה שלב נוסף בחיזוק מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל.
