גשר קצר מעל פני הים התיכון

נחשול ההגירה המאיים להטביע את האי האיטלקי למפדוזה ולהציף גם חלקים אחרים באירופה, עלה דווקא בעת שההנהגה הפוליטית שם מקיימת מעין הערכה מחדש על שאלת האינטגרציה של מהגרים מוסלמים באירופה מי מפחד ממהגרים מוסלמים?

▪ ▪ ▪

הסערות הפוליטיות בארצות ערב מחריפות את לחצי ההגירה המוסלמית על אירופה. איטליה היא המדינה האירופית הראשונה העומדת בחזית לחצים אלו כאשר ארבעת-אלפים תוניסאים הנמלטים מארצם הגיעו לאי האיטלקי למפדוזה. ממשלת איטליה הכריזה על מצב חירום הומניטרי באי. "הארגון הבינלאומי להגירה" הוציא הודעה כי שלטונות איטליה חייבים להעביר בהקדם האפשרי את המהגרים מהאי אל תוך היבשת האיטלקית. מלטה אף היא נערכת בחשש לזרימת מהגרים גם אליה. חריפותה של הבעיה אילצה את ממשלת איטליה לבקש את עזרת מוסדות האיחוד האירופי, והנציבות האירופית כבר הודיעה כי תסייע לממשלה האיטלקית להתגבר על "הלחץ הבלתי רגיל" של גל ההגירה הנוכחי. הנציבות גם הודיעה שהטיפול בבעיה הועבר ל"פרונטקס" - סוכנות של האיחוד האירופי שהוקמה ב-2005 לשם תיאום הקצאת משאבים בין המדינות החברות למטרת פיקוח על גבולות אירופה מפני גלי הגירה בלתי חוקיים. הסוכנות, שמשרדה הראשי בוורשה, כבר שלחה צוות בדיקה ללממפדוזה על-מנת לבחון דרכי פעולה, וקתרין אשטון, הממונה על יחסי החוץ של האיחוד, יצאה לתוניסיה לדון עם השלטונות בבעיה. למרות היערכות "פרונטקס", הודיע שר הפנים האיטלקי כי האיחוד אינו נוקט באמצעים דרושים לסייע לארצו וכי בכוונתו לבקש רשות מממשלת תוניסיה לשגר כוחות משטרה איטלקיים לאדמת תוניסיה, בניסיון לעצור את גלי ההגירה שם. לטענתו של השר רוברטו מארוני, שהוא חבר "הליגה הצפונית", מפלגה המתנגדת להגירה לאיטליה, המשטר בתוניסיה קרס ואין ברירה אלא לטפל במצב באמצעות כוחות אירופיים. דובר ממשלת תוניסיה דחה אפשרות זו מכל וכל. איטליה גם חוששת שההפיכה במצרים והמהומות באלג'יריה יעלו נחשולי הגירה נוספים, וזו אולי הסיבה שבוועידת פסגה של מנהיגי אירופה שנערכה בראשית חודש זה, עוד לפני עזיבתו של חוסני מובארק, היה סילביו ברלוסקוני המנהיג היחיד שהצהיר בפירוש כי כל שינוי במצרים חייב להתבצע רק תחת הנהגתו של מובארק. עמדת ברלוסקוני (שלא הזכיר את איום ההגירה באופן מפורש) שיקפה חשש אירופי עמוק מפני גלי הגירה בלתי מבוקרים. חשש זה קיבל לאחרונה ביטוי נוסף בסירובו של האיחוד האירופי להגיע להסכם עם טורקיה על ביטול הצורך באשרות כניסה למדינות האיחוד החתומות על "הסכם שנגן" למעבר חופשי באירופה ללא גבולות. הסירוב נובע בעיקרו מכך שלטורקיה עצמה הסכמים להסדרי מעבר ללא אשרות עם אירן, סוריה, לוב, מרוקו, תוניסיה ולבנון, כלומר טורקיה עלולה להוות מקפצת הגירה מוסלמית נוספת לאירופה. גם מזכירות נאט"ו נדרשה באופן בהול לבעיה זו והיא צופה החמרה בלחצי ההגירה.

דיוויד קמרון: קיצוניות בשער

נחשול ההגירה המאיים להטביע את למפדוזה ולהציף גם חלקים אחרים באירופה, עלה דווקא בעת שההנהגה הפוליטית שם מקיימת מעין הערכה מחדש על שאלת האינטגרציה של מהגרים מוסלמים באירופה. עמדתם של מנהיגים ופוליטיקאים כגון סרקוזי בצרפת וחרט וילדרס בהולנד בשאלה זו, ידועה מזה זמן. לאחרונה הצטרפו לקולות הקוראים להערכה מחדש גם אנגלה מרקל, הקנצלרית של גרמניה וגם דייוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה. מרקל הודתה שניסיונותיה של ארצה לקיים חברה רב-תרבותית נחלו כישלון חרוץ. היא הסבירה כי הגישה המאפשרת לקבוצות אתניות שונות לחיות על-פי ערכיהן ולקיים אורח-חיים שונה מאוכלוסיית הרוב, אינה ישימה בארץ שהיא בית לארבעה מיליון מוסלמים. הודאתה זו יצקה שמן על מדורת הוויכוח במפלגתה שלה בשאלת היחס למהגרים המוסלמים, ובעיקר אחרי פרסום ספרו של תילו סרצין, פוליטיקאי ומבכירי הבנק הגרמני המרכזי, בו הוא מאשים את ההגירה המוסלמית בדילול רמת האינטליגנציה של החברה הגרמנית. בנאום בפני "ועידת מינכן לביטחון" (מין כנס הרצליה גרמני לענייני ביטחון) שנערכה בראשית חודש זה, אמר ראש ממשלת בריטניה כי ממשלות אירופה חייבות להתייצב בפני הקיצוניות האיסלאמיסטית ולא להסתפק במה שהוא כינה "סובלנות מתוך אדישות". דוקטרינת המדינה הרב-תרבותית עודדה, לדעת ראש הממשלה, הפרדה והתרחקות בין חלקי החברה ודחתה כל אפשרות ליצור חזון חברתי-לאומי שלהגשמתו יצטרפו הקבוצות האתניות והדתיות שאינן אירופיות במקורן. יתרה מזו: הגישה הרב-תרבותית איפשרה לקבוצות איסלאמיסטיות לדבוק בערכים חברתיים העומדים בניגוד חריף לערכים הבריטיים. הוא לא הסתפק בהערה כללית זו, אלא גם הדגים דבריו בהתייחסו לכפיית נישואין על נשים מוסלמיות, מנהג "זוועה", כלשונו. קמרון התייחס גם לסכנת הטרור האיסלאמיסטי המאיימת על בריטניה גם מצד מי שהם אזרחיה. הוא גורס כי על המדינה לנטוש גישת הליברליזם הסלחני ולהתחיל לחנך את הקבוצות האתניות השונות על יסודות של תרבות משותפת. קמרון גם הציג מתווה לפעולה מעשית: השקת "שירות אזרחי לאומי" שיפעיל תוכנית לחינוך בני שש-עשרה מהמגוון האתני הבריטי לקראת חיים על בסיס ערכי משותף. סלט ערכים משותף כזה הוא אכיל רק לאחר שהוא שרוי בתחמיצים עזים במשך תקופה ארוכה. גלי הגירה מחודשים ידללו תחמיצים אלו עד כי אירופה בכלל, ובריטניה בפרט, ייוותרו עם ירקות טפלים ואולי אפילו רעילים.